בלוג

ביולי 2014 נתקבל בכנסת תיקון 13 לחוק לאיסור הלבנת הון, המתייחס לנותני שירות עסקי. שלושה חודשים לאחר מכן אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט את צו איסור הלבנת הון חובות זיהוי (ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור).  הצו נכנס לתוקף החל ב–2 בספטמבר 2015. במקביל, התקינה לשכת עורכי הדין כללים אתיים משלימים (את ציטוטם ראו בסוף המאמר. כללים דומים נוסחו על ידי מועצת רואי החשבון. עורכי דין ורואי חשבון אמורים לבצע הליך של הכרת הלקוח ולבחון אם פעולות שהוא מבקש מהם לבצע כרוכות בהלבנת הון.

אם השירות המבוקש כולל עסקאות בנדל"ן, או בעסקים מסחריים, או ניהול כספים של לקוח, הקמת תאגיד וכדומה, ניהול נכס בנאמנות, על עורך הדין לקבל מהלקוח פרטים מלאים שנקבעו בתקנות, לרבות זיהוי הלקוח, ועליו לבחון האם הפרטים שמתקבלים מהלקוח מעלים חשש להלבנת הון או מימון טרור. את הפרטים יש למלא באמצעות טופס אחיד שנקבע בתקנות. להורדת הטופס: טופס הכרת לקוח כקובץ DOC.

אם עורך הדין או רואה החשבון מגיע למסקנה כי הסיכון להלבנת הון או מימון טרור גבוה, עליו להימנע מנטילת הייצוג. אחרת, הם יפרו את הכלל האתי ויועמדו לדין משמעתי. שיקול הדעת מופעל בהתאם לנתונים שקיבל עורך הדין מהלקוח.

נתונים שעלולים להחשיד – האם מדובר בתושב ישראל או בתושב זר, אם תושב זר – מאיזו מדינה, האם יש היגיון עסקי לפעולה, האם יש ללקוח קשר ישיר או עקיף לגורמים פליליים, תחום העיסוק ואופי העסקה, וכו'. יש לבדוק כי הלקוח לא נמנה עם גורמים המוכרזים כפעילי טרור.

עורך הדין אמור לעמוד לא רק על זהות הלקוח, אלא גם על מקור הכסף. בשלב זה לא ברור עד כמה עמוק צריך להיות הבירור. ההגדרות בצו מסובכות. נראה כי עם הזמן יינתנו הנחיות מתאימות.

גרוסמן מותחת ביקורת גם על הצו עצמו. לדבריה, ההגדרות בצו מסובכות. היא צופה כי עורכי הדין ייתקלו בקשיים של ממש כשיצטרכו לבצע אותו. כך למשל, היא מציינת כי המושגים ״בעל שליטה״ ו״נהנה״ ברכוש מוגדרים בצו בצורה לא ברורה. "לצורך הבנת המושג 'בעל שליטה' על עורך הדין לפנות לפירוש שניתן למונח זה בחוק ניירות ערך, וההגדרה שם מסובכת, וניתנת לכמה פירושים", היא מסבירה.

במשרד המשפטים הוקם גוף מפקח: הממונה על נותני שירות עסקי. הפיקוח יתבצע מרחוק (Off Site) באמצעות דרישת מסמכים. במקרים שבהם נותן השירות העסקי לא ייענה לדרישת המסמכים, או כשיהיה חשש להפרת הוראות החוק והצו, יוכל הגוף המפקח לבצע כניסה למשרד לצורך ביצוע ביקורת (On Site). במקרה של חשש להפרת הוראות הצו, יוכל הממונה לכנס ועדה שמוסמכת להטיל עיצום כספי. במקרים שבהם יתעורר חשש להפרת הכלל האתי, יוכל הממונה לפנות לוועדת האתיקה בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי. הביקורים לא אמורים להיות בהפתעה, ואפשר לבקש שיהיה נוכח בביקור גם נציג מלשכת עורכי הדין.

חשוב להבהיר כי החוק לא נועד לפגוע בחיסיון עורך דין – לקוח. שיקוליו של עורך הדין אינם מגולים לרשות, אלא הטופס בלבד, וזאת במידה ועורך הדין חושש כאמור לעבירה על החוק. במידה ועורך הדין יטען לחיסיון, יכריע בכך שופט שבדק את החומר, שיגיע אליו במעטפה אטומה.

ומה לגבי לקוחות קיימים: לקוחות שהטיפול בהם טרם הסתיים – יש לבצע את התהליך תוך שנה מכניסת הצו. לקוחות חוזרים – יש לבצע איתו את התהליך בעת ההתקשרות הראשונה.

לא מצאתי התייחסות למצב שבו עורך הדין מייצג קבוצה של לקוחות, למשל עורך דין המייצג בניין עם עשרות דיירים המבצעים פרוייקט תמ"א 38. האם יש צורך לקבל פרטים של כל הדיירים? נראה מסורבל מאוד.

כללי האתיקה הנוספים של לשכת עורכי הדין:

פרק י"ב: הימנעות מסיוע להלבנת הון או מימון טרור

הגדרות לפרק י"ב

44א.  בפרק זה –

"החוק" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

"הצו" – צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014;

"מוסד פיננסי" – תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק או אחד הגופים המפורטים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית לחוק;

"פעולה מחייבת" – כל אחת מאלה:

(1)   קנייה ומכירה של נכסי דלא-ניידי או של עסקים;

(2)   ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים, לרבות ניהול חשבונות של לקוח במוסד פיננסי;

(3)   גיוס כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגידים;

(4)   הקמה או ניהול של נאמנות;

(5)   הקמה או ניהול של תאגידים.

אי ביצוע עסקה ברמת סיכון גבוהה

44ב.  לא יבצע עורך דין פעולה מחייבת שהתבקשה בשביל לקוח אם הוא מעריך, לפי סעיף 2(ג) לצו, שרמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור גבוהה.