עם התפתחות הטכנולוגיות , הן מבחינת היעילות והן מבחינת הירידה בעלויות, החלו בתים משותפים להתקין מצלמות אבטחה בבתים משותפים ונעשות אלי פניות מדי פעם בשאלות כאלה ואחרות בנושא זה, ועל כן אביא להלן בפניכם את עיקרי הדברים.
-
הרוב הנדרש לצורך התקנת מצלמות אבטחה
להבדיל מנושאים אחרים, כמו מעלית שבת, תאורת שבת, התנתקות מצובר גז וכדומה, הנושא של מצלמות אבטחה טרם זכה להסדרה ישירה בחוק המקרקעין. לדעתי, די ברוב
רגיל של בעלי הדירות, בהחלטה שנתקבלה באסיפה שכונסה כדין, ובגיבוי הנציגות, לצורך הכשרת הנושא, וזאת מכיוון שמצלמות אבטחה נועדו לשמוע על הקיים.
לעומת זאת, המפקחת על רישום מקרקעין בנצרת (2006) קבעה, כי כאשר ההתקנה על הקיר המשותף נעשתה באותו מקרה, על ידי דייר אחד, לצורך שימוש אישי, הדבר בלתי חוקי, שכן היה צורך בהסכמת כלל בעלי הדירות.
יחד עם זאת, ובאנלוגיה לעניינים אחרים בחוק, אם יש מיקום מסויים שפוגע באופן ייחודי בדייר מסויים, יש לקבל את הסכמתו, וזאת גם אם יש רוב בלעדיו. אם לא תתקבל הסכמתו יש להימנע מלהתקין את המצלמה באותו מקום ללא אישור מתאים של המפקח על בתים משותפים. דוגמה לפגיעה הינה אם המצלמה מופנית לדירתו של אותו דייר, או לשטח המוצמד לו באופן בלעדי.
-
חוק הגנת הפרטיות
באופן כללי בנוגע למצלמות אבטחה, עליהן לעלות בקנה אחד עם חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ועם חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. לגבי האחרון – יש לוודא כי התקנת המצלמות תהיינה ללא מיקרופון ואז החוק האמור אינו חל. עיקר הדיון מתייחס לחוק הגנת הפרטיות, שהעיקרון הבסיסי שבו הוא, שאין פוגעים בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו (זכות שעוגנה גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו).
החשיבות במילוי הוראות החוק, באה לידי ביטוי בשני היבטים. הראשון, על מנת שהאחראים לביצוע לא יהיו בסיכון של עוולה אזרחית / עבירה פלילית; השני, שלא יהיה סיכון של פסילת החומר המצולם, במקרה של אי קיום הוראות החוק.
אז מהן ההוראות הרלוונטיות עבורנו?
מתוך סעיף 7 לחוק היסוד:
"7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו."
מתוך חוק הגנת הפרטיות:
"2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."
-
רשות היחיד ורשות הרבים
ההוראה העיקרית כמובן נוגעת לצילום אדם כשהוא ברשות היחיד. אולם יתר ההוראות גם הן חשובות, שכן הן מתייחסות לפעולות משניות הנעשות עם אותם צילומים גם אם הצילומים עצמם אינם מהווים פגיעה בפרטיות. (דוגמה לכך בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, משנת 2015).
כאשר עסקינן בבית משותף, הרי שהרכוש המשותף אינו נקרא רשות היחיד, ועל כן אין מניעה להתקין בו מצלמות אבטחה, בכפוף למספר כללים, עליהם נעמוד להלן.
יחד עם זאת, "רכוש משותף" אינו מקשה אחת, ובמקרים מסוימים קיים תחום אפור שבו רכוש משותף עלול ליטות יותר לכיוון רשות היחיד דווקא ולא לכיוון רשות הרבים.
כך, למשל, גם רכוש המשותף לשתי דירות בלבד מתוך כלל הדירות בבניין, הינו רכוש משותף, אולם באופיו הוא קרוב יותר לרשות היחיד מאשר לרשות הרבים. לנקודה זו נפקות כפולה – מחד גיסא, זכותו של אדם להתקין מצלמות אבטחה לרשות היחיד שלו. מאידך, בהיעדר הסכמה של השכן השני, עלולה להיווצר בעיה של חדירה לרשות היחיד (של השכן השני).
מקרים שהתעוררו בפסיקה:
- מרפסת ביתו של אדם הינה רשות היחיד – ואסורה בצילום (בית המשפט בראשל"צ, 2015).
- חצרו של אדם הינה רשות היחיד – ואסורה בצילום (בית המשפט השלום בתל אביב, 2016).
- שביל כניסה פרטי וגרם מדרגות פרטי – במקרה אחד נפסק כי הוא מהווה רשות היחיד ואסור בצילום (בית משפט שלום חיפה, 2011) ומאידך נקבע כי חזית דירה או בניין הפונה כלפי חוץ – אינה מהווה רשות היחיד (מחוזי ירושלים, השופט סולברג, 2006).
- מעלית משותפת – לדעתי היא נחשבת כרשות הרבים.
- חניה – אינה מהווה רשות היחיד (בית המשפט השלום בחיפה, 2010). עוד נפסק, כי יש הבחנה בין מצב שבו אדם מצלם את רכבו הפרטי, ותוך כדי כך אנשים עוברים במקום ונקלטים בעין המצלמה (מותר), לבין מצב בו המצלמה מיועדת לקלוט את הנכנסים למשטח החניה (אסור).
- שביל גישה משותף – אינו מהווה רשות היחיד (בית המשפט השלום בחדרה, 2016).
- צילום דלת דירתו של אדם (המצלם את דלתו) מתוך חלל חדר המדרגות – אינו מהווה פגיעה בפרטיות (בית משפט שלום בתל אביב, 2009).
- חדר המדרגות המשותף – מהווה רשות הרבים (בית המשפט השלום בפתח תקוה, 2015). לעומת זאת יש גם פסיקה סותרת לפיה אדם נוהג בחדר המדרגות ביתר חופשיות מאשר ברשות הרבים ועל כן הצבת מצלמות פוגעת בפרטיותו.
- מצלמה המכוונת לרשות היחיד וגולשת מעט לצדדים, אינה מהווה פגיעה, לעומת המצב ההפוך, שבו העיקר מכוון לדירת השכן (בית משפט שלום בחיפה, 2011).
ראוי לציין כי מי שטוען כי מצלמה פוגעת בפרטיותו וחודרת לרשות היחיד שלו, עליו ההוכחה. ועוד ראוי לציין, כי כפי שראינו יש פסיקות סותרות לגבי מקומות מסוימים, ועל כן חשוב מאוד לבדוק כל עניין לגופו ובשים לב לכלל הנסיבות.
-
תכלית התקנת המצלמות
שאלה מרכזית הינה לשם מה מתקינים את המצלמות. על פי החוק, התכלית צריכה להיות בתום לב ומתוך מטרה להגן על אינטרס אישי כשר של המתקין (סעיף 18(2)(ג) לחוק). פעמים שהדבר קורה לאחר חבלה, או פריצה, או נזק שנעשה, במטרה למנוע את הישנותו, והדבר רק תומך בטענה זו. ככל שמוגדר מפורשות שהדבר נועד לצורך אבטחה, ולא ניתן להגיע לתכלית זאת בדרכים אחרות, יעילות וזולות יותר, ניתן להתקין מצלמות, אך יחד עם זאת יש גם להקפיד כי זה יהיה השימוש שייעשה במצלמות אלה (קרי אבטחה בלבד), והדבר בא לידי ביטוי במספר היבטים, בהם נדון להלן.
התקנת מצלמות לצורך איסוף חומר לתביעה משפטית – אסורה (בית המשפט בראשל"צ, 2015)
התקנת מצלמות לצורך התחקות אחר השכנים האחרים – אסורה (בית המשפט השלום בחיפה, 2010).
התקנת מצלמות לצורך התחקות אחרי אנשים ספציפיים – אסורה על פי החוק. אולם התקנת מצלמות לצורך גילוי אדם שגרם נזק וכו', שזהותו אינה ידועה – מותרת ואינה פוגעת בפרטיותם של אלה שנקלטים באקראי בעין המצלמה (בית משפט שלום פתח תקוה, 2015).
הוכחת קיומה או עי קיומה תכלית ראויה עשויה להיעשות הן מזווית הצילום, הן מההיסטוריה, והן מראיות חיצוניות, כמו דרישה של חברת הביטוח (לגבי האחרונה ראו בית משפט שלום חיפה, 2011).
-
השפעת התכלית על ההתנהלות
ככל שמדובר באבטחה, הרי שבשלב ההתקנה – יש להתקין את המצלמות כך שיכסו רק את האזורים שבהם נדרשת אבטחה, בזמנים הרלוונטיים וכו'.
בשלב אחזור המידע – יש לוודא כי המידע מאובטח וכי אחזור המידע נעשה אך ורק לצרכי אבטחה. כיום יש אפשרות לסנכרן את המחשב והמצלמות יחד עם הטלפון האישי. כאשר נשאלתי הבעתי את דעתי, שחיבור כלל דיירי הבניין למצלמות באופן מקוון אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וזאת בשים לב, לפסיקת בית המשפט המתייחסת לסכנות הנובעות מכך.
הצילומים יימחקו לאחר פרק זמן סביר שבו אינם נחוצים עוד להגשמת תכליתם. (הנחיית רשם מאגרי המידע, הפניה להלן).
-
הנחיית רשם מאגרי המידע
בשנת 2012 ניתנה הנחיה מאת רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, המתייחסת להתקנת מצלמות אבטחה, מבחינתו כרשם מאגרי המידע: "שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן"
בין יתר ההנחיות נפנה לנקודות הבאות:
- התקנת שילוט מתאים באזור בו מותקנת המצלמה ובאזור הכיסוי שלה, בצירוף לצלמית של מצלמה, וכיתוב מתאים. התקנת שלט מקבלת משנה חשיבות כאשר לא ניתן להבחין במצלמה.
- לבקשת אדם שצולם, יש לאפשר לו עיון בצילומים, אך באופן שלא יפגע בתכלית התקנת המצלמה ואף לא יפגע בפרטיות של אנשים אחרים שעשויים להופיע.
- יש לאבטח את המידע ככל הניתן כך שלא יגיע לאנשים שאינם אמורים לעיין בו, והדבר כולל שמירה פיזית על המידע, רשימת מורשים סגורה המורשים לגשת למידע וכו'.
-
האם תיעוד כזה הוא "מאגר מידע" ?
על פי החוק, כאשר מדובר במאגר מידע, אסור לנהל ולהפעיל אותו אם לא מדווחים עליו לרשם למאגרי מידע וכפוף לפיקוח רשם מאגרי המידע. האם המאגר הנצבר במחשב עקב הצילום הוא מאגר מידע?
על פי ההנחיה האמורה, התשובה תלויה בשאלה אילו פונקציות המצלמות יודעות לספק, למשל האם יש להן תכונות של זיהוי לוחית רכב, או זיהוי פנים וכדומה, ויכולת אחזור נתונים ומפתוח על פי תכונות אלה, אם לאו. במקרה של ספק, אני מציע לפנות לרשם מאגרי המידע ולקבל את חוות דעתו, וזאת על מנת להימנע מלהיכנס לתחום האפור.
-
תקנות הגנת הפרטיות-2017 שנכנסו לתוקף במאי 2018
מתוך אתר משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות: "ביום 21.3.2017 אישרה וועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ישראל את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז–2017 , שקבעה שרת המשפטים, המפרטות את אופן יישומה של חובת אבטחת המידע המוטלת בחוק הגנת הפרטיות הישראלי על כל גורם המנהל או מעבד מאגר של מידע אישי. התקנות שהן יוזמה של הרשות להגנת הפרטיות שהיא גם הגוף המפקח על יישומן, קובעות מנגנונים ארגוניים ודרישות מהותיות (ניטרליות טכנולוגית), שמטרתם הפיכת אבטחת המידע לחלק משגרת ניהול הארגון. בין שאר החידושים, מטילות התקנות חובת דיווח על אירועי אבטחה חמורים לרשות להגנת הפרטיות (רמו"ט), ולפי דרישתה גם לאנשים עליהם המידע שנחשף. התקנות פורסמו ברשומות ביום 8.5.2017, וייכנסו לתוקף שנה מיום פרסומן, ביום 8.5.2018."
התקנות מגדירות סוגי מאגרים ורמת הבטחה מודולרית לפי סדר חשיבות עולה, בהתאם לדרגת המאגר והחשיבות של המידע. לעניינו בדרך כלל יהיה רלוונטי "מאגר המנוהל על ידי יחיד" שהגדרתו כדלקמן:
"מאגר המנוהל בידי יחיד" – מאגר מידע שמנהל יחיד או תאגיד בבעלות יחיד, ואשר רק היחיד ולכל היותר שני בעלי הרשאה נוספים רשאים לעשות בו שימוש ובאפשרותם לעשות בו שימוש, ולמעט מאגרי מידע כמפורט להלן:
(1) מאגר מידע שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק, לרבות שירותי דיוור ישיר;
(2) מאגר מידע שיש בו מידע על אודות 10,000 אנשים ומעלה;
(3) מאגר מידע הכולל מידע שבעל המאגר כפוף בשלו לחובת סודיות מקצועית לפי דין או לפי עקרונות של אתיקה מקצועית;
כל החריגים המופיעים לעיל אינם רלוונטיים לבית משותף ועל כן, אם ניתנת גישה למידע רק ל-3 אנשים, למשל חברי הנציגות, אפשר להיכנס להגדרה של מאגר זה. בסעיף 21 לתקנות מצויין מפורשות אלו תקנות ואלו הוראות חלות על מאגר יחיד:
(4) על מאגר המנוהל בידי יחיד – יחולו תקנות 1, 2, 6(א), 9(א), 11(א), 12 עד 14 ו-20.
לנוחיותכם, אלה הוראות התקנות החלות על מאגר יחיד:
2. (א) בעל מאגר מידע יגדיר במסמך הגדרות מאגר (להלן – מסמך הגדרות המאגר), את כל העניינים האלה לפחות:
(1) תיאור כללי של פעולות האיסוף והשימוש במידע;
(2) תיאור מטרות השימוש במידע;
(3) סוגי המידע השונים הכלולים במאגר המידע, בשים לב לרשימת סוגי המידע שבפרט 1(3) בתוספת הראשונה;
(4) פרטים על העברת מאגר המידע, או חלק מהותי ממנו אל מחוץ לגבולות המדינה או שימוש במידע מחוץ לגבולות המדינה, מטרת ההעברה, ארץ היעד, אופן ההעברה וזהות הנעבר;
(5) פעולות עיבוד מידע באמצעות מחזיק;
(6) הסיכונים העיקריים של פגיעה באבטחת המידע, ואופן ההתמודדות עמם;
(7) שמו של מנהל מאגר המידע, של מחזיק המאגר ושל הממונה על אבטחת מידע בו, אם מונה כזה.
(ב) בעל מאגר מידע יעדכן את מסמך הגדרות המאגר בכל עת שנעשה שינוי משמעותי בנושאים המפורטים בתקנת משנה (א), ויבחן את הצורך בעדכון כאמור, בשל שינויים טכנולוגיים ארגוניים או אירועי אבטחה כאמור בתקנה 11, בכל שנה עד 31 בדצמבר.
(ג) בעל מאגר מידע יבחן, אחת לשנה, אם אין המידע שהוא שומר במאגר רב מן הנדרש למטרות המאגר.
–
5. (א) בעל מאגר מידע יחזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע וכן רשימת מצאי מעודכנת של מערכות המאגר, ובכלל זה:
(1) תשתיות ומערכות חומרה, סוגי רכיבי תקשורת ואבטחת מידע;
–
6. (א) בעל מאגר מידע יבטיח כי המערכות המפורטות בתקנה 5(א)(1) יישמרו במקום מוגן, המונע חדירה וכניסה אליו בלא הרשאה, והתואם את אופי פעילות המאגר ורגישות המידע בו.
–
9. (א) בעל מאגר מידע ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העינין ובהתאם לאופי המאגר וטיבו, כדי לוודא כי הגישה למאגר ולמערכות המאגר נעשית בידי בעל הרשאה המורשה לכך בלבד לפי רשימת ההרשאות התקפות.
–
11. (א) בעל מאגר מידע אחראי לתיעוד כל מקרה שבו התגלה אירוע המעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או לחריגה מהרשאה (להלן – אירועי אבטחה); ככל האפשר יבוסס התיעוד האמור על רישום אוטומטי.
–
התקנים ניידים
12. בעל המאגר יגביל או ימנע אפשרות לחיבור התקנים ניידים למערכות המאגר במתכונת ההולמת את רמת אבטחת המידע שחלה על המאגר, את רגישות המידע, את הסיכונים המיוחדים למערכות המאגר או למידע הנובעים מחיבור ההתקן הנייד ואת קיומם של אמצעי הגנה מתאימים מפני סיכונים אלה; בעל מאגר מידע המאפשר שימוש במידע מהמאגר בהתקן נייד או העתקה שלו להתקן נייד ינקוט אמצעי הגנה בשים לב לסיכונים המיוחדים הקשורים לשימוש בהתקן נייד באותו מאגר מידע; לעניין זה יראו שימוש בשיטות הצפנה מקובלות כנקיטת אמצעים סבירים להגנה על מידע שהועתק להתקן הנייד.
ניהול מאובטח ומעודכן של מערכות המאגר
13. (א) בעל מאגר מידע יקפיד על ניהול ותפעול תקין של מערכות המאגר, לפי המקובל בהפעלת מערכות כאלה.
(ב) בעל מאגר מידע יפריד, בהיקף ובמידה הסבירים האפשריים, בין מערכות המאגר אשר ניתן לגשת מהן למידע, לבין מערכות מחשוב אחרות המשמשות את בעל המאגר.
(ג) בעל מאגר מידע ידאג לכך שייערכו עדכונים שוטפים של מערכות המאגר, לרבות חומר המחשב הנדרש לפעולתן; לא ייעשה שימוש במערכות שהיצרן לא תומך בהיבטי אבטחה שלהן אלא אם כן ניתן מענה אבטחתי מתאים.
14. (א) בעל מאגר מידע לא יחבר את מערכות המאגר לרשת האינטרנט או לרשת ציבורית אחרת, בלא התקנת אמצעי הגנה מתאימים מפני חדירה לא מורשית או מפני תוכנות המסוגלות לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב.
(ב) העברת מידע ממאגר המידע, ברשת ציבורית או באינטרנט, תיעשה תוך שימוש בשיטות הצפנה מקובלות.
(ג) במאגר מידע שניתן לגשת אליו מרחוק, באמצעות רשת האינטרנט או רשת ציבורית אחרת, ייעשה שימוש נוסף על אמצעי אבטחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), באמצעים שמטרתם לזהות את המתקשר והמאמתים את הרשאתו לביצוע הפעילות מרחוק ואת היקפה; לעניין גישה של בעל הרשאה למאגר מידע ברמת האבטחה הבינונית והגבוהה ייעשה שימוש באמצעי פיזי הנתון לשיטתו הבלעדית של בעל ההרשאה.
–
סמכויות הרשם
20. (א) (1) הרשם רשאי, אם ראה כי קיימים טעמים שמצדיקים זאת, לפטור מאגר מסוים מחובות אבטחת מידע לפי תקנות אלה, או להחיל על מאגר מסוים חובות לפי תקנות אלה, כולן או חלקן, לפי נסיבות העניין, ובין השאר בהתחשב בגודל המאגר, סוג המידע שנמצא בו, היקף הפעילות של המאגר או מספר בעלי ההרשאות בו;
(2) פטור מחובות או החלת חובות לפי פסקה (1) ייעשה בהודעה בכתב לבעל המאגר; בהודעה כאמור יקבע הרשם את המועד לתחילת הפטור או ההחלה, לפי העניין, ויכול שיקבע מועדים שונים לעניין תקנות שונות.
(ב) הרשם רשאי להורות כי מי שיעמוד בהוראות מסמך מנחה בעניין אבטחת מידע או בהנחיות של רשות מוסמכת בעניין אבטחת מידע החלות עליו, יראו אותו כמקיים הוראות תקנות אלה, כולן או חלקן, אם השתכנע כי עמידה בהוראות המסמך המנחה בעניין אבטחת מידע או בהנחיות הרשות המוסמכת, לפי העניין, באופן שהורה לפי תקנות אלה, מבטיחה את רמת האבטחה הקבועה בתקנות אלה לגבי אותו מאגר מידע; לעניין זה –
"רשות מוסמכת" – גוף ציבורי המוסמך על פי דין לתת הנחיות בעניין אבטחת מידע;
"מסמך מנחה בעניין אבטחת מידע" – תקן רשמי, תקן ישראלי או תקן בין-לאומי כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג-1953, או מסמך ייחוס, שהרשם אישר לעניין זה.
חשוב להבהיר כי אם (ובמידה שמותר הדבר) תהיה גישה למאגר המידע, ליותר מ-3 אנשים, אזי אוטומטית דרגת האבטחה הנדרשת, והאחריות על כל אחד ואחד, עולה, בהתאם לתקנות. ולכן התקנות למעשה נותנות תמריץ למדר את המידע, על מנת להפחית את הסיכון ובהתאם לכך גם להפחית את רמת האבטחה והאחריות הנדרשים.
אין האמור לעיל בא להחליף ייעוץ משפטי ומהווה מתן פרטים כלליים בלבד.
נוסח הכתבה ממש לא ברור ומלא סתירות. השטח הזה של מצלמות אבטחה אל מול זכות היסוד לפרטיותו של אדם הגר בבניין משותף והמצלמות מופנות לשטח החנייה הפרטי שלו.
השטח הזה פרוץ ומאוד לא ברור.
שלום וברכה ותודה על תגובתך, אכן עדיין קיימת אי בהירות בנושא.
יש פסיקה לפיה ברגע שאדם מחליט לגור בבית משותף, באופן אוטומטי הוא מוותר על חלק מהכוח של זכותו הקניינית ומשעבד אותה למעשה לטובת הכלל (פסק דין צודלר), שצריך להפעיל את זכותו בתום לב ובסבירות.
אכן הנושא של מצלמות אבטחה בבית משותף הוא נושא בהתהוות, גם הפסיקה מועטה מאוד, ואין חקיקה בנושא (המתייחסת ספציפית לבית משותף), כפי שציינתי, והדברים נתונים לפרשנות סותרת של בתי המשפט, במיוחד בהתחשב בנסיבות המשתנות של כל מקום ומקום, מקרה ומקרה, מצלמה ומצלמה והתכונות שלהן, שרק משתפרות עם הזמן. לכן, יש לצפות שהדברים יתבהרו עם הזמן, ואף יוסדרו בחקיקה, אולם עדיין יישארו אפורים ולו בחלקם, לנוכח האילוצים האמורים.
שי שגב
אודה על תגובתך לשאלות המצ"ב:
1. האם ועד בית יכול להתקין על דעתו בלבד מצלמות אבטחה ללא כל אישור של הדיירים באסיפת דיירים?
יותר מזה – היתה אסיפה לפני כשנתיים ובה לא הושג רוב להתקנת מצלמות בבנין וועד הבית בכל זאת התקין. האם ניתן לעשות משהו בנידון?
2. האם ניתן לחייב את שמירת החומר או עיון בחומר במקום נטרלי שהוא חברת שמירה?
או האם חברי הועד יכולים לעיין בחומר מתי שרק ירצו ואפילו מהמחשב בביתם?
התשובות לשאלות אלה מופיעות במאמר.. בהצלחה
שלום ותודה על המידע
יש לי שאלה שלא הצלחתי לדלות אינפורמציה לגביה מהכתבה באופן חד משמעי
האם מותר לוועד הבניין לחבר את מצלמות האבטחה לאפליקציה, ולתת לכל דכפין בבניין (כל דייר שחפץ בכך) גישה לצפייה ישירה ורצופה במצלמות?
שואל כיוון שהוצעה לי האופציה ואני סבור שזה נוגד את חוק הפרטיות ואף סירבתי . מאידך, דיירים שהתחברו לאפליקציה וקיבלו ונפתחה להם האופציה ע"י מי מוועד הבניין, מרבים להשתמש בה לטעמי כ"מציצנות". ההוא יצא, זה לא בבית, וההיא יוצאת וחוזרת כל היום… תראה את זה שלא יודע להחנות, וכמה קניות עושה פלוני…. שלא לדבר על נושאים אישיים ואינטימיים יותר.
אשמח לתשובה קצרה בעניין.
בתודה וברכה מראש
אי אפשר. חדירה לפרטיות באופן לא מידתי.
שלום,
בבית משותף הותקנו מצלמות אבטחה. האם יש מניעה חוקית או אחרת שתי פעילויות אלה:
1. הוועד רוצה למנות עוזר מיוחד מבין הדיירים אשר יבחן את הצילומים במקרה הצורך.
2. חברת הביטוח של דייר שדירתו נפרצה רוצה לעיין בצילומים הרלוונטיים.
תודה
לגבי סעיף 1 לא נראה לי שיש בעיה, אם העוזר המיוחד עומד בקריטריונים של אמינות וכו', ותעשו איתו הסכם שהוא מעיין רק לצורך מילוי תפקידו וכו' ולא יעביר את סמכותו לאחרים וכדומה.
לגבי חברת הביטוח, אם מדובר בצילומים שמתייחסים רק לאותו דייר ואינם פוגעים בפרטיות של דיירים אחרים, והדייר מסכים לכך, לא נראה לי שצריכה להיות בעיה. כדאי לבחון את הצילומים לפני שחברת הביטוח תעיין בהם.
שאלה בישיבת הוועד הוחלט על התקנת מצלמות הבטחה בלובי הבנין
ההצעה הועלתה להצבעה ואושרה פה אחד עיי כלל דיירי הבנין
סוכם גם שהגישה למצלמות מורשת אך ורק לנציגי וועד הבית
כדי למנוע פגיעה בפרטיות ולחסום מעקבים של שכנים שמשעמם להם
וכמובן שמירה על פרטיות וצינית הפרט
נוצרה בעיה שדכן בבנין דורש גישה למצלמות ומתנה בכך שלא ישלם דמי וועד הבית אם לא יקבל גישה
אנחנו כנציגי וועד הבית סרבנו לתת גישה למצלמות
וכן הדגשנו שאם יש לו בעיה ספציפית שינמק ואנחנו נחפש ונבדוק
מה החוק אומר
תודה מראש רונן רם וועד הבית בני איך 19 נתניה
שלום וברכה, שאלה זו תלויה בנסיבות שונות שלא פירטתם, ולכן אני ממליץ לפנות לייעוץ, על מנת לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים.
שלום רב
יש לנו דיירת שמסוכסכת עם הדיירים בבית משותף ללא וועד בית .התקינה מצלמה שמחוברת למחשב ללא מקליט .כל האורחים שיושבים אצלה צופים באופן ישיר בנעשה בחדר מדרגות ,המצלמה מותקנת מעל דלת הכניסה שצופה בעולה ויורד .ללא שום שילוט . מה מותר ומה אסור ולמי לפנות ומה אומר החוק
תודה מראש
שלום וברכה, אם המצלמה מתייחסת לשטח פרטי או למבואה לשטח פרטי של הדירה, לא צריכה להיות בעיה. הנושא של מיקום המצלמה וכיוונה צריך להיבדק בשטח, לבדוק את המידתיות של מטרה מול אמצעי. בהצלחה
בכל מקרה מצלמה לא נועדה לספק בידור ליושבי הדירה ולבלוש אחר דיירי הבית, גם אם היא מכוונת רק במעט לרכוש המשותף. ובמידה וכך נעשה יש לפעול בהתאם.
ד בית פרסם תמונה בשטחים המשותפים של הבנין של קטינים בזמן שמשחיתים רכוש משותף.
הפרסום נועד להגיע להורי הילדים, להרתיע אותם ולאחר שניסו לאתר את הילדים באמצעות הדיירים (ללא הצלחה).
לאחר שלושה ימים 2 אמהות (לא מתגוררות בבנין) פנו לוועד והתמונות הוסרו.
האמהות הגישו תלונה במשטרה על פרסום התמונות.
האם הוועד בסכנה?
שלום וברכה, מתנצל שראיתי את השאלה רק כעת.
כעיקרון השאלה האם היה ניתן לפעול באופן יותר דיסקרטי, ושאלת תום הלב של ועד הבנין בפעולתו הנ"ל, כאמור בהתאם לאלטרנטיבות.
אם העניין עדיין אקטואלי ניתן לפנות אלי שוב עם פרטים נוספים שיהיה צריך לקבל בנוגע לעניין.
בהצלחה
היי,
העלינו הצעה להתקנת מצלמות בבניין ( אומנם דרך קבוצת וואצאפ של הבניין ) וכולם אישרו את ההתקנה בעלות חד פעמית סמלית של 200 שקלים לדייר והשאר מקופת הוועד. ( צלינו לאחר מכן שלט במעלית לאיסוף הכספים) וכולם חתמו בדף פרוטוקול ושילמו.
דייר אחד מסרב לשלם בטענה שאין לו שום צורך בכך ומי שרוצה מצלמות שישלם…
א. האם הוא חייב לשלם כי אכן יש רוב של כמעט 100 אחוז?
2.האם ניתן לתבוע אותו כתוצאה מאי תשלום ? ( שכן זו גבייה חד פעמית שנעשתה מעבר לתשלום הוועד הקבוע שכולם משלמים בכל חודש)
שלום וברכה, כעיקרון זו אינה שאלה של מצלמות אבטחה אלא של ניהול הבית המשותף.
החוק היבש קובע שאי אפשר לחייב דייר בהוצאות שלא היו חלות עליו קודם לכן. אולם ניתן לחייב אותו בהוצאות תחזוקה ושמירה על הקיים.
אינני יודע כמה דיירים יש בבניין. אולם אם יש דיירים רבים ורק אחד מתנגד, מטעמים חסרי תום לב (תלוי בדייר ובהיסטוריה שלו..) ואם התקנת המצלמות נעשית לצורך שמירה על הקיים, לנוכח מעשי ונדליזם והשחתה שנעשו (בבניינים רבים זו הסיבה שמתקינים מצלמות), אז אפשר לפרש את החוק כך שהוצאה זו הינה שמירה על הקיים והדייר יהיה חייב להשתתף. בהצלחה.
דר' שגב שלום לך,
המידע הבסיסי באתר מעודכן לרמת החקיקה התקפה ל-2016.
בינתיים, ב-2017 עודכנה החקיקה (מניח שמאגר המצלמות של בניין משותף ניתן להגדרה כ"מאגר בניהול יחיד"), וחקיקה זו נכנסה לתוקף ב-8 במאי השנה.
נראה על פניו שכדאי להוסיף מספר שורות המתייחסות להשפעות החקיקה החדשה, על שתי תוספותיה, למידע המאוד חשוב המוצג כבר באתר.
חג שבועות שמח,
Eric Trattner
תודה רבה לך אריק, צודק בהחלט ואני מעדכן בהתאם
אני גר במושב יש לי משק
אם התקנתי מצלמת 360 בחצר שלי.
ואני בסכסוך אם השכנה והיא התלוננה זה יכול להיות רעיה בבית משפט? או חדירה לפרטיות?
ובנוסף יש עוד מצלמות של שכנים אחרים כאשר פונות לבית שלה והיא התלוננה רק עלי.
חשוב ל לציין שבעבר היו לי פריצות בבית ובחצר ונעלמו מהחצר שלי חיות, חנו לי חצר מכוניות שאני לא מכיר ולא הזמנתי, ובשל כך התקנתי תמצלמה יש אם מצלמה זו בעיה?
שלום וברכה זכותך להתקין מצלמה בבית שלך.
צריך להיזהר מפגיעה בפרטיות.
אבל מה שאתה מתאר, אם הוא נכון, הוא התעמרות וחוסר תום לב.
במצב כזה לא בטוח שטענותיה יתקבלו.
בהצלחה
שכן, דייר עמידר שגר בקומת קרקע , סיפח לעצמו את חלק מהגינה המשותפת, גידר אותה ובנה בה יחידת דיור- ללא אישור השכנים או אישור מהעירייה.הוא התקין מצלמה על יד השער לחצר שסיפח לעצמו כאשר המצלמה מצלמת את הדיירים יוצאים ונכנסים לביניין.המצלמה מכוונת כלפי חוץ ביתו.
הוא התקין ללא בקשת רשות וכדי לדעת מי נכנס ויוצא.
האם לפי החוק זה מותר בהתחשב בכל הנתונים?
ואם לא למי פונים?
יש לציין שהשכנים פוחדים ממנו כי הוא מצפצף על כל החוקים והוא אדם אלים.
לי באופן אישי זה מפריע, אני לא רוצה שידעו מתי יצאתי ומתי באה ומי יצא.בעבר היו פריצות לבתים ויש לי חשש שישתמשו בצילומים לשם העברת מידע לאנשים לא הגונים.
אשמח לתשובה
תודה
שלום וברכה מה שאתה מתאר צריך הליך משפטי. ובו תעלו את כלל הטענות.
בהצלחה.
תודה על כתבה מעניינת מאוד!
רציתי לשאול במידה וקיים רוב להתקנת המצלמות, ולי- אין לי התנגדות עקרונית להתקין אותן, אך איני מעוניין לשאת בעלויות הללו.
האם ניתן לחייב אותי לשלם על התקנת המצלמות ואחזקתן?
עקרונית אין חובה על דייר להשתתף בהוצאות חדשות שלא הסכים להן. להבדיל מאחזקה שוטפת.
במידה ויטענו שהמצלמות הותקנו על מנת לשמור על הקיים לאור חבלה וכו', יתכן ואפשר לחייב אותך.
מקווה שתסתדרו. בהצלחה.
אני דיירת בבית משותף והניחו לי דואר רשום. אחד השכנים לקח לי את הדואר הרשום שלא בהסכמתי. ועד הבית יודע מי לקח וזאת לאחר שבדק במצלמות של איזור הדואר. לאחר הודעה בווטסאפ הבניין שביקשו להחזיר את הדואר הרשום למקום השכן החזיר. ביקשתי מועד הבית לראות את הצילום במצלמות האבטחה אבל הועד מפחד כי אם יראה לי את הצילומים הוא יהיה חשוף לפגיעה בפרטיות של אותו שכן. האם הוא יכול להראות לי את הצילומים? תודה
שלום נטע. לעניות דעתי את זכאית לדעת.
שלום ד"ר שי שגב
הוועד בית של הבניין התקין מצלמות בבניין עם רוב באסיפת דיירים . מצלמות מותקנות בשטח הלובי וגם בחניה קרקעית של הבניין וגם בכניסה וביציאה של הבניין לשטח שבחוץ
וגם הוועד התקין טלויזיה בלובי של הבניין ששם כל אחד שעובר רואה בטלוויזיה את הצילום וידאו בשידור חי במסך מחולק כל המצלמות וכל אחד שנכנס ללובי יכול להסתכל בטלוויזיה ולראות האם זה תקין וחוקי אני אישית מרגיש חדירה לפרטיות שלי האם אני יכול להגיש תלונה ולהתלונן אשמח לקבל חוות דעת
שלום וברכה וסליחה על התשובה המאוחרת שנבעה מבעיות טכניות. מה הסיבה להעמדת הטלוויזיה? זה לא מקובל.
אם המצלמות רק מראות זמן אמיתי ולא אחורה, ורק מפנות לשטחים ציבוריים גלויים ופומביים, מה הבעיה?
כיצד יש לנהוג כאשר המצלמות מזהות דייר שזרק לכלוך ברשות הרבים. או פגע ברכוש ציבורי או פרטי? האם על הועד ליידע אותו בעל פה? לשלוח לו את התמונה? לעדכן את הדיירים האחרים? האם יש הלכה סדורה בנושא?
שלום וברכה לגבי לכלוך אני מניח שבשלב ראשון הוועד צריך לפנות אליו באופן פרטני , להעמידו על העניין ולבקשו לחדול.
אם הוא ממשיך ופוגע בצורה מכוונת יש לפעול בצורה יותר חמורה.
לגבי חבלה ברכוש פרטי- זה עניין למשטרה. או לתביעה אזרחית.
ד"ר שגב שלום,
קודם כל תודה לך על כתיבת הדברים.
דבר שני, אשמח לתשובתך בנושא הבא:
אני גר בבניין משותף אשר בו 7 חניות + מרתף בגודל של כ250 מ"ר המשמש למשרד. החניות והמרתף הן בבעלות משרד נכסים ונדל"ן (מנוסח בטאבו). בעל המשרד החליט להתקין 5-6 מצלמות בחצר הבניין. אחת מהן ממש מצלמת את הכניסה לבניין, ועוד אחת הותקנה על עמוד חשמל בגובה כזה שלדעתי מאפשר צפייה אל תוך המרפסת הסגורה שלי. שאר המצלמות מכוונות אל מקומות החניה. מלבד עניין המצלמות, אותו בעלים של משרד הינו דמות מאוד מפוקפקת אשר גם גנבה לדיירים מים בעזרת צינור שחובר ישירות למד המים הראשי, כך שאין בי תקוות כי האדם מתנהל מתוך תום לב וכוונות טובות.
שאלתי אליך היא מה ניתן לעשות בעניין המצלמות? האם יש לי עילה לתבוע את אותו אדם על התקנה לא חוקית של המצלמות? האם הסרת המצלמות תהיה כללית או יוסרו רק המלמות במיקום "בעייתי"? מיותר לציין כי המצלמות הותקנו ללא כל אסיפה של דיירים או ידיעתם
תודה רבה,
אלון
שלום וברכה וסליחה על המענה המאוחר. מה שאתה מתאר נראה חורג מההוראות החוקיות אבל צריך לראות את הדברים במקום ומה הסיבה להתקנת המצלמות והאם מקיים את יתר ההוראות החוקיות.
מרתף כמשרד – האם הוא חוקי.?
שלום ד"ר שגב,
תודה על תשובתך
המרתף כמשרד חוקי ומנוסח בטאבו כך עם היתר מהעירייה – לא יודע איך זה קרה אבל ניחא..
האם יש אפשרות לפנות ישירות לגורם משטרתי/משפטי בעניין המצלמות?
שלום ומחמת טעות במחשב אני מתנצל על השיהוי בתשובה. יש לראות את המקום… זה לא מתאים לשאלות מרחוק… בהצלחה
אני גרה לבדי בקומה בבניין משותף. לאחרונה הדייר מתחתי החל להשחית את הכניסה לביתי. כתוצאה מהנ"ל התקנתי מצלמה המצלמת את המתקרבים לדלת שלי (פועלת רק כשמישהו מתקרב) אך כשהיא פועלת ניתן לראות בה גם את דלתו של השכן המתנכל. מאז התקנת המצלמה אני מקבלת דרישות חוזרות ונשנות מאותו שכן להסיר את המצלמה בטענה שזה לא חוקי. בהתחשב בתכלית הצבת במצלמה, בגורמים להצבתה ובכך שהיא מצלמת רק את המתקרבים לדלת שלי האם עלי להסיר אותה לדעתך?
שלום וברכה שאלות מסוג זה תלויות בזווית והאם יש דרך שלא לפגוע הפרטיות השכן.
האם יש לך הוכחה בינתיים שהוא מתנכל? במצב כזה נראה לי שהוא יושתק מטענות אלה..
תודה רבה על מאמר מפורט ומסביר. מה עושים במצב בו בעל מקצוע חיצוני התקין מצלמה על חשבונו(!) שם מסך באחת הדירות בה גרים שוכרים ואומר שיתן גישה באפליקציה לכל הדיירים??
הטענה שלו שיש גניבת צמחים מהגינה. הוא לא בעל דירה בבניין. רוב הבניין זה דירות מושכרות לכן קשה לרתום את בעלי הדירות לפעולה. מה אפשר לעשות?
שלום וברכה וסליחה על התשובה המאוחרת. על פניו נראה מוגזם. יש הוראות חוקיות, צירפתי אותן למאמר. זו לא מסיבת צפיה.
היי ד"ר שי שגב.
הנני גרה בבניין משותף בדירת גן.
פעמיים בשבוע בערך נזרקים אלינו שקיות זבל, בובות וכו לחצר מהמרפסות שמעלינו.
השאלה שלי אם מותר להתקין מצלמות על מנת לתפוס את זה שמשליך את האשפה?
שלום וברכה, כעיקרון זה תלוי בדרישות החוקיות, ראי במאמר. למשל לאן מכוונות המצלמות, האם לשטח פרטי או משותף. צריך שלט וכו'.
יש לך הצעה להסכם בין הדיירים לבין וועד הבית להתקנת מצלמות אבטחה לבניין משותף?
תודה
ג'ים
שלום וברכה, בהחלט. נפגשים רואים מה נקודות המחלוקת, מגשרים ומגיעים להסכם.
בהצלחה. אם תרצו את שירותיי ניתן לפנות ולתאם.
שלום ד"ר שגב,
אני מתגוררת בפרויקט בן 4 מגדלים, ובסה"כ כ-250 משפחות, ויש להניח כמעט 1,000 דיירים בקירוב.
הפרויקט חדש, בשכונה ישנה ומתחדשת, האוכלוסיה סביב די 'מחוספסת' ומאד מתעניינת במתקנים החשדים.
בשטחי הפרויקט המשותפים- הרחבות, הגינות, מתקני המשחקים, הלובאים והחניון מסתובבים 'משועממים' רבים, גם דיירים וגם 'מבקרים' מהשכונה הותיקה.
אנחנו סובלים מתופעה רחבה וחוזרת של נזקים, השחתה, הרס צמחיה ורכוש, גניבות והתעלמות מהתנהגות אנושית בסיסית, כולל הטלת צרכים קבועה בלובי ובמעלית, ובימי גשם – בחניון, ועוד תופעות בלתי חברתיות ומזיקות.
לפרויקט מערכת מצלמות בסיסית – כ-11 מצלמות בלבד לכל בניין, שטחי הכיסוי מוגבלים ביותר ואיכות המצלמות ירודה.
לאחרונה ובלית ברירה, הוחלט על עיבוי מערך המצלמות באופן משמעותי ונרחב.
במקרי נזק, לעיתים נדרשות שעות ארוכות מאד של חיפושים ע"מ לאתר את המזיק בהקלטות.
אין דייר או נציג המסוגל לקחת על עצמו לשבת שעות רבות, שוב ושוב, ולספק כל דרישה של כל דייר אשר הזיקו לרכבו בחניון או לרכושו בכלל.
כמובן נדרשות גם שעות צפיה רבות לאיתור נזקים בשטחים המשותפים, השחתת ציוד וגניבות.
כמובן שלא ניתן גם להטיל את המשימה על 3 דיירים בלבד, לשאת בכל העומס.
מיותר לציין שאין ביכולתנו לממן גורם צד ג' לצורך המלאכה.
לפתרון הבעיה, שקלנו לאפשר גישה לכל דייר הפונה בבעיה נקודתית, כגון היזק לרכבו הפרטי, לאפשר לו גישה לאיתור המזיק, ולאחר שיסיים המשימה – לחסום את הגישה מחדש.
את מלאכת החיפוש בעניינים משותפים שקלנו לחלק בין מס' תורנים מתחלפים המתגוררים בשלושה מתוך ארבעת המגדלים.
אנו לא רואים פתרון אחר לאיתור פורעים, וללא פתרון הרי שאין כל הצדקה למערכת המצלמות, ונמצאנו ללא כלים פרקטיים להגנה על רכושנו הפרטי והמשותף.
לא יתכן שהמדינה מאפשרת בניית מגדלים, אולם לא מספקת לדיירים כלים להתמודד עם שלל בעיות קשות אשר מגדלים אלו יוצרים.
לעזרתך נודה מאד.
אריאלה
ד"ר שגב שלום,
בבנין מותנת מערכת מצלמה במעגל סגור.
ילד של אחת הדיירות שכח ארנק והוא נלקח והוחזר כעבור מספר ימים ללא תכולתו.
האם אני יכול לאפשר לאמו של הילד לצפות בתיעוד המעשה?
האם כנציג וועד הבית אהיה חשוף לתביעה כל שהיא?
שלום ד"ר שי שגב.
הנני מתגורר בבניין משותף ושכני מולי התקין מצלמה בפינת הקיר על יד דלתו שככל הנראה מצלמת את כלל איזור חדר המדרגות של הקומה שלי ובנוסף את חזית כניסת הדירה שלי ודלתי, בנוסף זוויות צילום אלה נאמרו על ידיו לאחרכ שביקש שאשמור על כלבי שלא יטיל מימיו על קיר הסמוך לדלתו.
שאלתי היא האם התקנת המצלמה היא חוקית מבחינת פרטיות ?
והאם החומר הנ"ל שנאסף ע"י המצלמה חוקי בבית משפט ?
פרטים אלה לא היו ברורים לי לבוריהם מהמאמר.
תודה.
אלכסיי.
רציתי לשאול.
אחד השכנים התקין מעל דלת כניסה לבניין מצלמה. דבר זה מציק לי מאוד שהוא מכיל לבלוש אחרי. לדעת מתי אני יוצא ומי בא לבית שלי.
יש לציין שהבניין מוגן באמצעות קוד והדלתות תמיד סגורות.
האם זה שימוש מותר בשטח משותף?
שלום לך!
הקמנו מצלמות אבטחה דרך חברת אחזקטת בבנין, כל הדיירים השתתפו מלבד דייר אחד שהוא בשכירות, הוא לא היה מוכן לשלם.
כרגע הוא צריך את תסריט הוידאו כיון שנחבל ומעוניין לתבוע את חברת הקבלן. האם מחובת הועד/חברת האחזקה לתת לו את הצילומים או שזכותינו לא לשתף אותו כיון שלא שילם?
כעיקרון הוא לא השתתף בעלויות ומבחינתו אפשר לומר שהוא לא התקין את המצלמה. מבחינתו היא כביכול אינה קיימת.
יחד עם זאת לדעתי התקנת מצלמות אינה עניין של הוצאה שוטפת ולכן הבעלים היה אמור לשלם ולא השוכר.
שלום רב
אנחנו גרים בבניין בן 19 דירות (חלקן בשכירות).
ברצוננו להתקין מצלמה במעלית בלבד.
איזו הסכמה נדרשת מצד הדיירים רוב רגיל, כל הדיירים, בעלי דירות או שוכרים?
תודה,
מיקי
ד"ר שגב שלום,
אני גרה בבנין דו משפחתי שמוגדר בטאבו כבניין משותף. אני רוצה להתקין על הבית שלי מצלמת אבטחה ניתנת לסיבוב שתצלם מצד אחד את הגינה שלי ומצד שני את השביל המשותף של שני הבתים שמוליך לחניות שלנו.
1. האם מותר למצלמה (הפרטית) לצלם את השביל המשותף בלי לקבל הסכמת השכנים?
2. בהנחה שכן, מכיוון שקווי ראיה ממשיכים הלאה, האם מוצר לצלם את השביל אם גם החניה של השכנים נכנסת לתמונה? (החניה של השכנים נמצאת ממש בתחתית השביל. שלי לידה אך מוסתרת מהמצלמה)
יצויין שהכוונה במצלמה הינה הגנה על רכוש. אין לי שום עניין לרגל אחרי שכנים.
שלום ד״ר שגב, תודה על המאמר.
אני גרה בקומה ראשונה בבית משותף בעל שתי קומות וארבעה דיירים כשלכל אחד חניה בטאבו שלו מתחת לעמודים. רכבי חונה מתחת לדירתי. בשנתיים האחרונות הרכב שלי ניזוק בעודו עומד בחניה, כנראה על ידי אחד הדיירים או יותר. אין לי הוכחות כמובן. קניתי רכב חדש ומאוד חשוב לי שלא יינזק. התייעצתי עם המשטרה והם המליצו על התקנת מצלמה שתהיה מכוונת רק אל החניה והרכב שלי.
האם יש צורך בקבלת הסכמה מהדיירים (הדירה שמעליי ריקה) על ההתקנה?
בתודה מראש, דלית
אודה לתשובה מהירה מכיוון שהעניין דחוף. תודה
שלום ד"ר שי שגב. תודה על המאמר. האם כל דייר חייב להשתתף בהתקנה מצלמות בחניון? שהרי מדובר בהגנה על הרכבים ולא על החניון עצמו. שנית, אותו חניון שייך לשלושה בנינים שונים. האם חובה לקבל את הסכמת שלושת הבנינים? מה עושים במקרה שרק בנין אחד רוצה ואילו השאר מסכימים שיהיו מצלמות אך לא רוצים להשתתף בתשלום? מה קורה אם אין אישור מפורש שלהם אפילו להתקנה ללא תשלום מצידם?
תודה מראש.
אם התקנת המצלמות מהווה שמירה על הקיים, לדעתי יש אפשרות לחייב את הדיירים. במיוחד אם הסכום שכל אחד צריך לשלם הוא פעוט.
כמובן לקיים את כל הוראות החוק.
ד"ר שגב,
אני פונה בשם דיירת עמידר. שכנה עבריינית ואלימה התקינה מצלמות בחדר המדרגות "בהסכמת" השכנים. הסכמה מול שכן אלים ומפחיד נחשבת הסכמה? דבר שני: הצילומים מנוקזים למסך בדירתה. היא עוקבת אחרי השכנים ויוצאת אליהם ומתעללת בהם: מפחידה, מפתה, מאיימת באופנים שונים. מה ניתן לעשות?לכאורה יש הסכמה אבל יש פחד גדול.
שלום וברכה צריך לשקול פניה למשטרה או פניה לבית המשפט על פי חוק הטרדה מאיימת.
בהצלחה
שלום ד"ר שי
יש לנו בבניין מצלמות אבטחה שמצלמות את החניה. במוצ"ש האחרון עשינו אסיפת דיירים דחופה היות והוועד התפטר ולא היה וועד , ולצערנו לא שמרנו על מרחק 2 מטר כראוי . בין לבין שני דיירים התווכחו , וכרגע אחד הדיירים דורש גישה למצלמות האבטחה בכדי להוציא תיעוד של התקיפה . הבעייה שיש בזה פגיעה בשאר הדיירים שהתכנסו שם ( יוכלו לקבל קנס על התקהלות ואי שמירה על מרחק ) . האם :
ניתן לאשר לו גישה על סמך בקשתו בלבד ? מכיוון שגם הוא חלק מהבעלים על המצלמות האלו שנגבו מתשלום משותף
או שמא הוא צריך להתלונן על אותו תוקף ובמידה וינתן צו שיפוטי אז נצטרך להביא לו גישה . תודה .
שלום,
רציתי ששאל בעבר אך רוצה לוודא עדכניות הפרטים –
אנחנו בניין חדש לפני אכלוס ועלתה הצעה להתקנת מצלמות.
האם ניתן להתקין מצלמות למרות שיש מתנגדים? האם צריך הסכמה של רוב או כלל הדיירים?
ומה בנוגע לתשלום? באם רוב מספיק, מה לגבי אלו שאינם מעוניינים לשאת בעלויות? האם עליהם לשלם גם כן?
כמובן שבא בד בבד עם דבר קודם שכתבת בנוגע לשימוש בהם שמי שלא השתתף בעלות, מבחינתו כאילו לא הותקנו מצלמות ואינן קיימות.
אודה לתשובה
שלום וברכה,
רציתי לשאול לגבי מצב שלא הבנתי מהכתבה. אני גר בבניין חדש בו המצלמות הותקנו בעת בניית הבניין המשותף. לוועד הבניין יש גישה חופשית למצלמות והוא משתמש בזה על מנת לרגל אחרי כל מי שלא מתיישר איתו. האם זה חוקי? קיימת חברת ניהול בביניין, לפחות על פי ההיגיון אם יש מצלמות בכל מקום, חברת הניהול אמורה להיות היחידה שתוכל להסתכל במצלמות, וכן אך ורק למטרה ספציפית ולא גישה חופשית . בנוסף, האם אני יכול לחייב אותם להציג לי לוג מפורט של הגישה למצלמות?
תודה!
שלום,
גרתי בשכירות בבניין משותף בו הותקנו מצלמות הבטחה באישור השכנים לאחר שהציטו לנו את הכניסה.
כל המערכת המקליטה נמצאת בביתה של אחת השכנות, היא אינה ועד והותקן אצלה רק כי אף אחד אחר לא רצה שכל הזמן יטרידו אותם עם הקלטות.
המערכת מחוברת לטלויזיה בביתה ופועלת 24/7, כלומר בני ביתה ואורחיה במעקב רציף אחר השכנים.
עזבתי את הדירה בינואר 2020 וכעת בעלי דירה אותה שכרתי תובע אותי כי כביכול הכנסתי דיירת משנה לדירה למרות שבחוזה יש סעיף שאוסר על כך, יש לציין שזה ממש לא נכון וחברה התארחה אצלי לסירוגין ולפעמים לימים ממושכים. לתביעה הוא צירף תמונות המתעדות את חברה שלי יוצאת ונכנסת לבניין, את התמונות מסרה לו אותה שכנה לאחר חצי שנה שעזבתי.
האם מותר לשכנה למסור תמונות וסרטונים שלי או של אורחים שבאו לבקר אותי לכל דורש גם אם הוא בעל דירה? כמה זמן אמורים לשמור את המידע במאגר?
לפי מה שידוע לי המאגר אינו רשום וללא מעקב, זאת אומרת שמנהלת אותו שכנה פרטית.
תודה
שלום וברכה, דברים כאלה מצריכים פגישת ייעוץ על מנת לברר את כל העובדות. מקווה שהסתדרת בינתיים
ד"ר שי שלום \
יש לי מספר שאלות בעיקר לגבי התקנת מצלמה בתוך מעלית
1. האם באופן עקרוני מותר להתקין מצלמה בתוך מעלית
2. איזה רוב דרוש לכך ,רוב יחסי או מוחלט (הווה אומר 100% הסכמה ללא יוצא מן הכלל )
3. במידה ומותר איפה חוק הגנת הפרטיות וחוק צינעת הפרט
4. האם זכותי לא לשלם וגם אי הסכמתי להתקנה יכולה באופן חוקי לא לאפשר את ההתקנה
5. במידה ומותר האם יש פה חשיפה לתביעה משפטית של הדייר המתנגד
תודה ,אלברט אמור ,פאלפון 052-5524398
שלום לך אלברט אני מציע שתיצור קשר, מכיוון שמדובר ברשימה של שאלות 🙂
שלום ד"ר שגב,
אנו סובלים מחדר אשפה מלוכלך, דיירים זורקים אשפה על הרצפה. שלטים במקום, בקשות ואזהרות לא הואילו.
האם זוהי סיבה מספקת להתקין מצלמה בחדר אשפה על מנת לאתר את אותם דיירים ? האם יש צורך בצעדים מקדימים כלשהם (חוץ מקבלת רוב של 51% באספת דיירים) ?
תודה.
שלום וברכה תלוי עד כמה חמור העניין ובעיקר האם יש ונדליזם.
אני ממליץ להודיע לדיירים על הכוונה, לכנס את הדיירים ולקבל החלטה באסיפה הכללית.
בכל מקרה יש צורך למלא אחר הוראות החוק בנוגע לאבטחת המידע והשימוש בו וכדומה.
שלום ד״ר שגב,
אני גרה בקומה ראשונה בבית משותף בעל שתי קומות וארבעה דיירים כשלכל אחד חניה בטאבו שלו מתחת לעמודים. רכבי חונה מתחת לדירתי. בשנתיים האחרונות הרכב שלי ניזוק בעודו עומד בחניה, כנראה על ידי אחד הדיירים או יותר. אין לי הוכחות כמובן. קניתי רכב חדש ומאוד חשוב לי שלא יינזק. התייעצתי עם המשטרה והם המליצו על התקנת מצלמה שתהיה מכוונת רק אל החניה והרכב שלי.
האם יש צורך בקבלת הסכמה מהדיירים (הדירה שמעליי ריקה) על ההתקנה?
בתודה מראש, דלית
תשובה נענתה באופן פרטי. בהצלחה.